ההורמונים המשתתפים בלידה והשפעתם על התקדמות הלידה

מקור המילה הורמון הוא מהשפה היוונית ופירושו- לעורר או לנוע.
הורמונים הם חומרים כימיים העובדים יחד עם מערכת העצבים כדי לשלוט באיזון הגוף, חילוף החומרים,גדילה ופוריות, מאפייני מין,התנהגות זיכרון ועוד. ההורמונים משפיעים על ניהול הרגשות והיכולת לאהוב. מרבית ההורמונים מיוצרים בבלוטות אנדוקריניות.

המוח הגדול שולט בכל המערכת ומגובה ע"י המוח התיכון המקום בו יושבת בלוטת ההיפותלמוס.

ההיפותלמוס –הוא הבלוטה המפקחת ומתאמת בין כל הבלוטות האנדוקריניות ושולחת להן גירויים על מנת שיוכלו לתפקד. בלוטת ההיפותלמוס אינה עצמאית והיא מושפעת מגירויים חיצוניים ופעילות קליפת המוח. היא מושפעת בעיקר ממתח, בזמן זה מופרשים קאטכלומינים ואנדורפינים.

ההורמונים שיש להם קשר להיריון ולידה הם אסטרוגן, טסטוסטרון והאוקסיטוצין.

האסטרוגן הוא נחשב למלך הורמוני היין בגוף, מפעיל קולטני אוקסיטוצין ופרולאקטין.

הטסטוסטרון הוא מלך הורמוני היאנג בגוף.

האוקסיטוצין – נקרא גם "הורמון האהבה", הוא מופרש מהחלק האחורי של ההיפופיזה שהיא למעשה המשך ישיר של בלוטת ההיפותלמוס, ולכן מצבי מתח מפריעים להפריש אוקסיטוצין בתזמון הנחוץ.

הפרולאקטין- נקרא גם "הורמון האמהות".

האוקסיטוצין והפרולאקטין משלימים זה את זה ורמתם עולה עם לידת התינוק.

האדרנלין- נקרא גם " הורמון הישרדות" ומעורר את האם והתינוק לקראת לידתו.

האנדורפינים- חומרים דמויי מורפין, הם מרגיעים ועוזרים ליצירת קשר ותלות.

הורמון אוקסיטוצין- נקרא גם "הורמון האהבה"
זהו הורמון חשוב המלווה את התינוק מהלידה ולאורך כל חייו.
הורמון האוקסיטוצין מופרש במהלך הלידה ומשפיע על שריר הרחם להתכווץ, תפקידו לשמור על רמת צירים אפקטיבית כדי להביא לפתיחת צוואר הרחם ולאפשר את לידת התינוק. כדי שההורמון יופרש ברמה טובה ובתדירות קבועה, חשוב לדאוג שהלידה תתרחש בפרטיות ואינטימיות , שהאישה תרגיש ביטחון ושהאנשים המלווים אותה יהיו ערים לתנאים המעודדים את הפרשת ההורמון כגון: עיסוי, חיבוק, נשיקה, חדר חמים, רגיעה תחת מים זורמים חמים.
ההורמון מופרש בכל קשר של אהבה, ובסיום הלידה רמתו עולה, הוא משפיע על התנהגות אוהבת של האם והרצון שלה לטפל בתינוק, בהשפעתו נוצר רפלקס החלב.
נשים המקבלות חומר סינטטי בשם פיטוצין דרך הוריד לזירוז הלידה ,חסרה להן ההשפעה של האוקסיטוצין בסיום הלידה, האחראי על יכולת הטבעית להתחברות אם תינוק.

השפעות האוקסיטוצין משמעותית ביותר בחיי המשפחה, הוא משמש כ"סוכן מערכות יחסים", ומשפיע על יכולת להרגיש אהבה, הוא איננו מופרש אף פעם לבדו, הוא מופרש תמיד באיזון מורכב של הורמונים נוספים. בשעה הראשונה שלאחר לידה פיסיולוגית המתקיימת בתנאי פרטיות, ניתן למצוא רמות גבוהות של הורמון האוקסטוצין הקשור לרמה גבוהה של הורמון הפרולקטין, המוכר גם כ"הורמון האימהו?ת". אוקסיטוצין ופרולקטין משלימים זה את זה , זהו פרק זמן מאד ייחודי שבו מתקיים תהליך של המרצת האהבה לתינוקות. בנוסף גם הא?סטרוגנים משתתפים, הם אלו המפעילים את קולטני האוקסיטוצין והפרולקטין. ולכן חייבים לחשוב תמיד במונחים של מספר הורמונים המשפיעים אחד על השני ופועלים האיזון עדין.

תכונות הורמון האוקסיטוצין
מופק בבלוטת יותרת המוח- היפופיזה- ונשמר בבלוטה.
מעורר תשוקה למגע.
מפחית כישורים מנטאליים.
גורם לעור להיות רגיש למגע.
יוצר התכווצויות רחמיות בזמן אורגזמה ובלידה.
מעודד רגשות אמפתיה וחמלה, גורם להתנהגות אוהבת.
מתפקד כסוכן התקרבות במערכות יחסים.
מעורר ייצור חלב.
מרגיע גוף ויוצר מצב של שלומות.
מחזק קשר אם תינוק.
מעלה רמות LH, פרוסטגלנידים,.סרטונין, טסטוסטרון, פרולאקטין, ואזופרסין.
ככל שזוגות מרבים לגעת ולישון ביחד כך מופרש יותר אוקסיטוצין.
נשים הופכות להיות תלויות ונזקקות כדי לשמר רמת אוקסיטוצין.
מה מעלה רמות האוקסיטוצין?
גירוי שד, בעיסוי, הנקה, מגע עדין, מציצה קלה.
רמת אסטרוגן גבוהה.
מגע בכל הגוף כולל שינה, עיסוי וגירוי איברי מין, נשיקות וחיבוקים.
גירוי נקודות אנרגטיות על פני העור בעיסוי או בדיקור יעלה רמות אוקסיטוצין: עין -שלישית ,(BL1)?, (BL2),קצה פיטמת השד ((ST17 נקודת G נקודה אנרגטית המצויה בתקרת הואגינה, כ-2 אצבעות פנימה, עיסוי דגדגן , נשיקה , חיבוק, כל סוג של מגע ועיסוי.
מה מפחית רמות אוקסיטוצין?
רמות גבוהות של הורמון אדרינלין -המופרש בזמן מתח נפשי מהווה גורם מפריע ומעכב פעולת הורמון האוקסיטוצין, רמת אסטרוגן נמוכה, אלכוהול וסמים, מחסור במגע מיני, מתח נפשי, פחד, קור.

הורמון האדרנלין- "הורמון ההישרדות"
מופרש בזמן מתח נפשי ומהווה גורם מפריע , הוא מעכב הופעה סדירה של צירים בתחילת הלידה וגורם להארכת השלב הראשון של הלידה. הורמון זה נחוץ לשלב השני של הלידה כדי להמריץ את האישה לעזור בהוצאת התינוק ולהתחבר אליו ולטפל בו.

מופרש בכל גירוי של הניאו קורטקס (המוח החדש), לכן חשוב להרגיע אותו בלידה. יש להפחית שימוש בדיבור במהלך הלידה ולאפשר לאישה להיות מרוכזת בעצמה ובמסע פנימה לתוך תהליך הלידה, חשוב להחשיך את החדר ולתת ליולדת שקט ופרטיות.

הורמון האדרנלין שנחשב להורמון הגורם לערנות ותוקפנות לצורך הישרדות, יש לו תפקיד ברור בחיבור בין האם והתינוק מיד לאחר הלידה. במהלך ההתכווצויות האחרונות שלפני הלידה, רמת ההורמונים האלה בגוף האם מגיעה לשיאה. ולכן כאשר מתחיל "רפלקס פליטת העובר" לפעול, נוטות הנשים להיות זקופות, מלאות אנרגיה ועם צורך פתאומי לאחוז במשהו או במישהו, יש צורך לשתות, והאם ערנית כאשר התינוק נולד, בדומה ליונקים בטבע.

ניתן להבין את התרומה כאשר לאם היולדת שיש מספיק אנרגיה − או תוקפנות − להגן על הרך הנולד אם יתעורר הצורך, התוקפנות היא היבט נוסף של אהבת-האם.

גם לתינוק ישנם מנגנוני הישרדות משלו, במהלך התכווצויות-הדחיפה האחרונות, וגופו מפריש הורמונים משלו, ממשפחת האדרנלין. הורמון זה מאפשר לעובר להסתגל לחיים מחוץ לרחם ,להתחיל נשימה עצמאית. התינוק מאד ערני בשעה הראשונה לאחר הלידה, עיניו פקוחות ואישוניו מורחבים בעוד האימא מוקסמת מהתינוק שזה-עתה נולד ועיניו פקוחות ,כך נוצר קשר עין שמיוחד לבני האדם ותומך בפיתוח הקשר בין האם והתינוק.

בזכות רמות הגבוהות של שלושת ההורמונים: אדרינלין, אוקסיטוצין ופרולאקטין בסיום הלידה מתעורר הרצון של האם לחבק ולהגן ולשמור על התינוק קרוב אליה.

האנדורפינים -הורמונים דמויי מורפין
אלו הורמונים שמופרשים במהלך הלידה ויש להם השפעה נרקוטית, הם מרגיעים ומרפים כאב, לאחר הלידה האם והתינוק רווים בחומר זה, מה שמאפשר להם להיות בתחושה של אושר עילאי וקרבה עמוקה. ניתן לעודד הפרשתם ע"י עיסוי בנקודות אנרגטיות הקיימות בגוף בעזרת דיקור ועיסוי, וכן תנועתיות של האגן. בעיקר יעילה הנקודה הנמצאת על גבי העין -השלישית במצח, העיסוי נעשה בטכניקה מיוחדת.