הרפלקס ה"אקספלוסיבי"
לפי דבריה של ד"ר דה גסקא צרפתייה ורופאה במקצועה יש לגוף תוכנית פיזיולוגית טבעית ללידה.לדעתה אין צורך לדעת ללחוץ, ולא צריך ללחוץ באופן יזום, אלא לחכות להופעת רפלקס הלחץ, שמופיע באופן ספונטאני בכל לידה נורמאלית.
לדבריה התכווצויות הרחם גורמות למחיקתו של צוואר הרחם, ובשלב מסוים של הלידה תחושת הצירים מתחלפת בתחושה חזקה ובלתי נשלטת ללחוץ, ובמקביל להתכווצויות הרחם מתכווצים גם שרירי הבטן העמוקים ה- transvers abdominus and obliqus abdominus בכיווץ הדומה להקאה.
כך נוצר "הרפלקס ה"אקספלוסיבי" שיוצר לחצים בצורה "קונצנטרים " הגורמים לתינוק ל"גלוש" החוצה, כמו שלוחצים משחת שיניים מהשפופרת.
הלחיצה נעשית בנשיפה עמוקה כמו בטכניקה שמנפחים בלון או בהקאה.
ד" גסקא- מתריעה נגד שיטת הלחיצות המאומצות, שהייתה נהוגה עד לאחרונה, שגרמה הפעלת לחץ מלמעלה כלפי מטה במשקל של כ- 20 ק"ג על הרצועות ה- sacro –uterin וגרם לנזק לאישה.
היא מזהירה שאין למהר ללחוץ לפני הופעתו של רפלקס הלחץ. אם האישה לוחצת לפני הופעתו היא גורמת לביטולו, ועליה להשקיע מאמץ רב יותר ובנוסף השלב השני בלידה מתארך, נגרם סבל מיותר לעובר, נזק לרצפת האג, ן ויש יותר התערבויות רפואיות.
הלחץ ומאמץ המוגבר גורמים לנזק ופגיעה בספינקטרים, והאישה יכולה לסבול בעתיד מבעיות של דליפת שתן וצניחת רחם.
לכן חשוב לחכות לרפלקס ה"אקספלוסיבי", שמופיע באופן טבעי אם לא מעודדים את האישה ללחוץ לפני הופעתו. האישה לוחצת בנשיפה עצורה באופן ספונטאני יחד עם הופעת הרפלקס, כי שאיפת אוויר אינה אפשרית כשהסרעפת מתרוממת כלפי מעלה בהשפעת רפלקס ה"אקספלוסיבי".
הלחצים ה "קונצנטרים"
מתאפשרים הודות לשלוש שכבות השרירים של הרחם ושרירי הבטן העמוקים שדוחקים את הסרעפת כלפי מעלה וגורמים להקאה או צעקה, שרירים אלו פעילים גם בזמן צחוק עמוק,וכאשר יש התרוקנות תקינה של המעיים שנוצרת מרפלקס דומה המפחית את הצורך להתאמץ.
השרירים הם:
שכבת שריר מאורך –לונגיטודינאלית היודע להתכווץ ולהתקצר , ומסוגל למשוך את צוואר הרחם באופן צינטרופיגאלי כלפי מעלה, מעל ראש התינוק, יודע להרפות את עצמו ובו בזמן שומר על הישגיו ולא חוזר לאורכו הקודם.
שכבת שריר סירקוליטארי בעל סיב שריר פלקסיפורמיים היוצרים לחץ בצורה קונצנטרית ודוחפת אות התינוק למטה ,כולל "הברגה" וכך למעשה מובל העובר לכיוון הנרתיק. ( הלחץ חזק בפונדוס ובחלק התחתון של הרחם יש הרפייה).
שכבת שריר טבעתי – הנמצא בצוואר הרחם , השומר על צוואר סגור במהלך ההיריון, ונמחק ונפתח תחת השפעת לחץ חזק וממושך הנוצר ע"י ראש העובר הנדחף למטה.
* בלידת אפידורל אם לא מורגש הרפלקס יש לחכות עד שהראש ירד באגן לגובה שבין +-3 +2 מתחת לקו האמצע באגן, אז יש להדריך את האישה להשתמש בנשיפה עצורה.
* השימוש בשאיפה עצורה אינו מומלץ ,כי גורמת לתינוק היפוקסיה ואצידוזיס ואז צריך ליילד את התינוק מהר ובעזרת ואקום.
לאחר הלידה
נמנע דימום בזכות שכבת השריר המרושת הנמצאת בקרקעית הרחם, שסוגר על כלי הדם הפתוחים עם היפרדות השלייה ובכך נמנע דימום ואיבוד דם.